בעולם הקפה אפשר למצוא המון סיפורים מוזרים – החל מסיפורו של רועה הצאןKhaldi , ועד האגדות על כמרים, נזירים, סוחרים, אנשי קולוניות, עבדים-פועלים, פיראטים, אפיפיורים… אז הגיוני שבמרוצת השנים ברחבי העולם נפוצו עשרות סיפורים עלומים שהם תולדה של מיתוסים ומציאות. אחד הסיפורים המעניינים ביותר הוא סיפורו של הנזיר ההודי באבא בודן (Baba Budan) שהוא, למעשה, האדם הראשון ששבר את מונופול הקפה הערבי.

המונופול הערבי על הקפה
אמנם מקורו של צמח הקפה הוא באפריקה, גידולו וריבויו נקשרים ישירות לעולם הערבי. הנזירים הערבים מאזור תימן של היום היו הראשונים שטיפחו באופן שיטתי את צמח הקפה, וגם הראשונים שהכינו משקה עם הפולים הקלויים שלו, קאהווה (qahwa). בערבית המילה
" qahwa" מזוהה עם המילה "יין" וממנה, כמובן, נגזרת המילה "קפה". אף על פי שבהתחלה הקפה שימש עבור הנזירים אמצעי שעזר להם לשמור על ערנות לאורך זמן, במהרה הוא התחיל להתפשט ולחצות את גבולות הדת ואת גבולות תימן.

עם זאת, במשך שנים הקפה נשאר להיות מונופול ערבי. מרכז הסחר העולמי לקפה – הנמל שממנו הגיעו פולי הקפה לאירופה – היה נמל מוקה (Mocha) שבים סוף. המילה "מוקה", אגב, שרדה בעולם הקפה עד עצם היום הזה. ערבים היו נזהרים במיוחד עם הגרגירים היקרים, והיו שומרים על הבלעדיות בכל מחיר: הם אסרו על ייצוא של פולי קפה ירוק והטילו עונש מוות על מי שהפר את האיסור, וגם סחרו אך ורק בפולים הקלויים כדי לוודא שעצי הקפה לא יגדלו מחוץ לתימן.

הנזיר ההודי בעל הזקן המפואר
עד המאה ה-16 הקפה נותר בתור נחלתו הבלעדית של העולם הערבי, עד שהנזיר הסופי ההודי באבא בודן ביקר בארץ הקודש של האיסלאם על מנת להגשים את חובתו הקדושה של כל מוסלמי – לעלות לרגל במכה לחג'. בשובו למולדתו, הוא עצר בנמל Mocha, שם באופן מסורתי הוצע הקפה כחומר מחזק לעולי הרגל הממורמרים.
באבא בודן התלהב מה- qahwa, שאל, למד דברים חדשים והחליט להביא את הצמח הקסום למולדתו הרחוקה, אבל היה לו קשה למצוא זרעים טריים ואף קשה יותר מזה לשנע אותם. לאחר שהוא בכל זאת הצליח להשיג את הזרעים, הוא בחר בשבעה זרעים, שכן המספר שבע הוא מספר קדוש לאיסלאם, והסתיר אותם היטב, בזקנו העצום (ואת האחרים – במקל החלול שלו) .בשובו להודו, באבא בודן שתל את הזרעים שלו ולאט לאט צמחו להם שבעה עצי הקפה – עצי קפה ערביקה הראשונים על אדמה זרה, שהקימו את התשתית להפצת הקפה ברחבי העולם.

ההרפתקנים, הקיסרים והמתנה היקרה
מתוך שבעת הזרעים של באבא בודן, שלח המושל ההולנדי של הודו זרעים לקולוניות ההולנדיות של אינדונזיה, וכך התחיל גידול שיטתי של קפה הרחק מהשליטה הערבית, שהרי יש לזכור כי אנחנו חיים בעידן הקולוניאליזם. כמה שנים מאוחר יותר, העניקו הסוחרים ההולנדיים למלך לואי הצרפתי מתנה בעלת ערך רב במיוחד: עץ הקפה מאינדונזיה, הצאצא של זרעי באבא בודן.
לא ידוע כיצד ההרפתקן הצרפתי בשם Gabriel Mathieu de Cheu הצליח להשיג ענפים מהעץ היקר ולשתול אותם במטע שלו ב- Martinique – כך שהקפה הגיע לראשונה לאיים הקריביים. המטע של De Cheu זכה להצלחה רבה, כאשר הקפה התפשט באיים הסמוכים ובשלב מאוחר יותר אף הגיע ליבשת. אגדה אורבנית מספרת ש-90% מעצי הערביקה של אמריקה הלטינית מקורם בענף העץ החתוך של עץ Louis, וזה בהחלט נשמע מופרך, אך מעיד על היקף התפשטות גידול הקפה. למרות שבמהלך השנים עשרות זנים חדשים של עצי הקפה הגיעו למרכז ולדרום אמריקה, ברור כי מספר לא ידוע של עצי הקפה מהווים, למעשה, צאצאיהם של שבעת הזרעים של באבא בודן!

המורשת של באבא בודן
כיום, באבא בודן נחשב לאדם קדוש הן עבור המוסלמים של הודו, והן עבור ההינדים. ב-קרנאטקה (Karnataka) שבהודו, מקום מחבואו וקברו של באבא בודן ששמור על הגבעות שבהן הוא נטע את עצי הקפה שלו. כעת הגבעה נושאת את שמו. זהו מקום מפגש לצליינים ותיירים כאחד, כאשר המקומיים מציגים בפני המבקרים עצי קפה וטוענים שהם העצים האותנטיים של הנזיר הסופי – מה שכמובן רחוק מלהיות אמת.
בתור דמות, באבא בודן הוא אגדה בעולם הקפה, בדומה ל"רועה הצאן המשוגע" Khalid: דימויי הגברים המזוקנים נפוצים מאוד אצל יצרני הקפה ובבתי קפה, והשמות Seven Seeds או Brother Budan הם שמות פופולריים לחנויות קפה.

עם זאת, המורשת האמיתית של באבא בודן היא בכוס הקפה שלנו: בכל פעם שאנו נהנים מהאספרסו, אסור לשכוח שאחד מפולי הקפה שלו הוא אולי צאצאם הרחוק של פולי הקפה שהסתתרו בזקנו של הנזיר השאפתן.